הרצאה מצוינת מתחילה מלתת לקהל ערך חשוב, אבל לא תמיד זה מספיק
החלום של משווקים רבים, כמו גם מייסדים של חברות, הוא להפוך ל-keynote speakers. כלומר, לכאלה שמתן הרצאות הוא חלק בלתי נפרד מהתפקיד ומההכנסה שלהם. תפקיד, שהם גם טובים בו – כפי שניתן להסיק מכמות האנשים שנוהרים לכל הרצאה.
בשם החלום הזה, אנחנו הולכים לכנסים רבים, ביניהם כנסים שיווקיים במובהק. כלומר, כאלה שחברות שילמו תמורת הזכות להעביר במסגרתם הרצאה. אנחנו מוכנים להעביר הרצאות בשעות מוזרות, כמו מוקדם בבוקר או עמוק לתוך אחר הצהרים, ולו כדי לקבל את ההזדמנות שלנו ליצור רושם.
הרצאה מעולה על העברת הרצאות באינטרנט (בעידן הקורונה) של יעל מן שחר
אבל באיזה רושם מדובר, בעצם?
הרצאה היא לא רק אמצעי לקבלת תועלת, היא אמצעי למתן ערך. המאזינים אמורים לקבל באמצעותה כלים ומידע שלא הכירו קודם לכן. אם הם לא יקבלו את אותם כלים, או גרוע מכך – אם הם ירגישו שהם צופים בפרסומת באורך של שעה למותג ולכוח האדם שלו – הם יחדלו מלהקשיב. ומשום שהם מוקפים בפרסומות כל היום וכל הזמן, הם גם ישכחו את כל תוכן ההרצאה דקות לאחר שהסתיימה.
הרצאה טובה, אם כן, היא כזאת שנותרת זכירה. כלומר, שהקהל זוכר את הערך שהעניקה ואולי אף ממליץ עליו לאחרים. מרצה טוב יודע שהוא כזה אחרי שאנשים ניגשו אליו בסיום ההרצאה או הפאנל, שולחים לו מחמאות בהודעות פרטיות, ואיך לא – מבקשים שידבר בכנסים נוספים או באופן פרטי.
איך הופכים לדוברים כאלה?
זה כבר מדע בפני עצמו. בעיניי, יש כמה דברים שהופכים הרצאה לזכירה: פתיחה, מצגת, סיפור (לא חובה) וערך. בואו נפרט עליהם, אחד אחרי השני:
1. פתיחה –
לא משנה באיזו שעה הקהל נחשף להרצאה שלכם, הוא כבר עייף. צריך להעיר אותו. אפשר לעשות זאת באמצעות שאלה או סקר שמופנה לקהל. אפשר לעשות זאת גם באמצעות טענה פרובוקטיבית, או סיפור. מה שלא יהיה, אל תפתחו הרצאה בלדבר על עצמכם. כן, אני יודעת שהנטייה האוטומטית של דוברים היא לפתוח כל הרצאה ב-"קודם כל, קצת על עצמי". זה לא ראיון עבודה ולאף אחד לא אכפת. תגרמו לקהל להתעניין בכם אחרי שכבשתם את תשומת הלב שלו.
2. מצגת –
המצגת נועדה "לעגן" את מה שאתם אומרים, לא להוות גרסה כתובה של ההרצאה. אין טעם להעמיס עליה בטקסטים או בגרפים. ממילא הם קטנים ואם הניגודיות בצבעים בעייתית, אז הקהל בכלל יתקשה לקרוא אותם. המאמץ לקרוא גם עשוי להסיח אותו ממה שאתם אומרים בעל פה. אני אומרת – עזבו את הטקסטים. התמקדו בהמחשה באמצעות תמונות גדולות וכותרות, העיקר שיהיה אסתטי ונאמן לספר המותג.
3. סיפור –
אני שונאת כשמעודדים דוברים להשתמש בדבר שנקרא "סטוריטלינג". מרצים שלהוטים לספר סיפור מוצאים עצמם מאריכים דברים על ההיסטוריה של החברה, על כל גרף ואפילו על הכנס עצמו. לקהל שלכם אין כל כך הרבה סבלנות. אם אתם הולכים על סיפור, עשו זאת פעם אחת בלבד. בחרו סיפור שאינו שגרתי, כלומר שעשוי להפתיע את המאזינים, ושבצו אותו כחלק בלתי נפרד מהערך שההרצאה אמורה להעביר. אם אתם מדברים, למשל, על יוזמה לשילוב בעלי מוגבלויות – מאוד טבעי לספר עליה בתור עצמכם, אם אתם בעלי מוגבלויות.
4. ערך –
ללא ספק האלמנט החשוב מכולם. אל תתנו לקהל הרגשה שבזבזתם את הזמן שלו ואל תמחזרו הרצאות, למרות שהדבר מפתה. קהל שנהנה מהרצאה אחת שלכם יתאכזב מאוד אם יעקוב אחריכם להרצאה נוספת, רק כדי לגלות שאתם חוזרים על אותו תוכן במדויק. תוכלו לרענן את התוכן בכך שתתאימו אותו לקהל היעד בכל הרצאה שתעבירו, למשל – בכנסים, באירועי גיוס תרומות ובוובינרים.
5. הומור (בונוס) –
הומור הוא מאפיין חשוב של כל הדוברים הטובים בעולם, אבל הוא לא מתאים לכל אחד. שלבו אותו בהרצאה רק אם אתם בטוחים שהוא עובד, כלומר – שהוא מצחיק אנשים. אם ההומור שלכם סרקסטי, השתמשו בו במידה, כדי לא לפגוע בטון החיובי של ההרצאה. בכל אופן, היזהרו מאוד מלכלול בדיחות שעלולות לבוא על חשבונם של אחרים.
הכנתי הרצאה מעולה! מה עכשיו?
כדי לתרגל את כל היכולות הללו, התחילו מלבקש לדבר בכנסים מקצועיים של החברה שאתם עובדים בה. כשתהיה לכם הרצאה טובה ומגובשת, הציעו אותה לכנסים מקצועיים באמצעות "קולות קוראים" רלבנטיים. אפשר גם להעביר אותה מול קהילות פייסבוק ולינקדאין שעוסקות בנושאים שקרובים לנושא ההרצאה שלכם, כמובן בתיאום עם מנהל הקהילה.
אם אתם נשים, בני מיעוטים או בעלי מוגבלויות – טוב לדעת שיש יוזמות שכל מטרתן לעודד את הנוכחות שלכם על הבמה. חפשו את היוזמות הללו באינטרנט והירשמו למאגר המרצים או ההרצאות. אם ההרצאה שלכם מצטיינת במתן ערך מבוקש, אל תתפלאו אם ההצעות מתחילות להגיע 😊
